תודה רבה לכולכם על האיחולים, ריגשתם אותי מאוד, אך לצד האיחולים נולד לו גם כאב גדול שתופס נפח לא קטן, אבא שלי נפטר. איזה טיימינג יא אבא, שתהיה בריא. תאריך מיוחד ה 17.4, אח שלי הבכור מוריס נולד ב 17.4 ואני הבן הקטן של המשפחה נולדתי גם כן ב 17.4 סגירת מעגל קוסמית של המשפחה, והנה אבא שלי בחר להיפרד מהעולם הזה בתאריך הזה.
אספר לכם קצת על האיש הזה שבתמונה, אבא שלי, שהוא לא היה איש קל, כן, ועדיין, היה אבא שלי, אבא נדיב ומצחיק שאין כמותו, מדובר באחד האנשים הכי מצחיקים שפגשתי בחיי, רוצים מצחיק, בירושה הוא הוריש לי שקל, לא בית, לא אוטו גם לא את המקדחה המשוכללת שקנה לפני חצי שנה, שקל, אשכרה שקל. איזה גאון, גם במותו הוא דאג לתת פאנצ'ים. היה לו הומור בריא מפה ועד הודעה חדשה, הומור שלא תמיד תקשר עם הסביבה, אך עדיין הומור כנה, אמיתי, ילדותי, אמיץ ופוגעני שלא בחל בשום אמצעים. אם זה מצחיק זה היה שווה להאמר, ואהבתי את זה.
מדהים לגלות שהזיכרון שלי לא זוכר את הרגעים הקשים שהיו איתו, והיו כן, כל מה שצף בתודעתי כעת זה איך הוא דאג לקום ב 4 וחצי בבוקר, בוקר אחרי בוקר ולהסיע אותי לתחנה המרכזית שהייתי חייל, איך הוא היה מגניב לי שטרות של 200 ביד בלי שאף אחד ישים לב גם בתקופה שהרווחתי יותר ממנו, איך הוא היה לוקח את כל המשפחה לחוף טנטורה להעביר 2 לילות תחת אוהל מרופט, את העל האש המסורתי שלו ביום כיפור, ואיך הוא נהנה לנהוג בכביש הסרגל, "תראה מה זה רודי, כביש ישר כמו סרגל, איזה כביש יא אללה" פלא עולם זה היה עבורו, אני זוכר איך לקח אותי לראות שלג בירושלים, ולאכול דגים בעכו, ככה מהרגע להרגע בלי תכנון מוקדם, וכמה הוא אהב לאכול.
הוא בעיקר אהב מתוק, זלל מכל המתוקים שאפשר, על אף שהיה חולה סכרת, כנאפה הייתה בחירת ליבו, לפני חודש רגע לפני שירדתי לסיני שאלתי אותו "נהנית מהחיים אבא?", "כן" הוא אמר "יש לי 4 ילדים, יש לי נכדים, הייתי בחו"ל, היה לי כיף". ואף אחד מאיתנו לא ידע למה שאלתי את זה, ואף אחד מאיתנו לא ידע שהוא יפרד תוך זמן קצר מאוד, אבא שלי החליק על הרצפה, ככה פתאום, קיבל מכה בראש, הקיא, ומאז נעלמו עקבותיו, כלומר התודעה שלו נעלמה לשבוע וחצי שבו הוא החליט לא להתעורר, עד ליום ההולדת שלי ושל אחי שבו הוא החליט לישון לתמיד.
כל היום הוואטסאפ שלי שיחק פינג פונג עם הודעות מזל טוב לצד הודעות משתתף בצערך, באמת שקשה לי להכיל את הטוב, ואת הכאב, את הדבש ואת העוקץ, את הטיימינג הכל כך מיוחד והזוי של החיים ושל אבא שלי, ולהכל אני מזכיר לעצמי יש סיבה ומסובב.
זה אבא שלי, אבא יקר שלי, שמעולם לא יצא לי לומר לו שאני אוהב אותו, ומעתה הוא יהיה חקוק בליבי לעד ויחגוג איתי יומולדת גם שהוא לא בנמצא, ואין לי ספק שגם אתם תפגשו בו, בסטנדאפ שחצי מהבדיחות זה על אבא שלי, כי אין כמו בדיחות אבא. תודה אבאל'ה על מי שאתה ועל מי שהיית. אני אוהב אותך.
