כשהייתי בן 7, אמא שלי עשתה טריק חכם, כדי להרחיק אותי מהרחובות הקשוחים של יפו, היא שלחה אותי לאין ספור חוגים במתנ“ס הציבורי. מיד אחרי הלימודים, הייתי ממשיך למתנ“ס עם אקסטרה סנדוויץ ובקבוק שתייה, ואת שעות היממה שנותרו הייתי מעביר בין חוג תופים, לחוג תפירה (ילדים קשוחים ממני נפלו בזה), לעבודה עם חימר, פסיפס והחוג ששינה את חיי לנצח, חוג קוסמות, שהעביר אותו רוסי שמן בשם יגאל, עד היום אני זוכר את המפגש איתו בחוג, הוא הציג בפניי נייר לבן, סתם נייר, העביר אותו מבעד לצינור חלול ושקוף, ובמו עיני ראיתי איך נייר לבן הופך לשטר של 200 ש“ח, אמיתי, כדת וכדין, בגיל 7 יגאל פירק לי את המוח, נדמה היה שראיתי את אלוהים חיים.
מהר מאוד חשף בפניי יגאל את הטריק, ה 200 ש“ח היו שם במנגנון הרבה קודם, זה היה השיעור הראשון שהוא לימד אותי, לשים לב, אלה משחקים של אור וחושך, בחושך מחביאים, באור חושפים. הוא הציג את זריזות הידיים שלו, ואת השיעור החשוב ביותר, הסחת הדעת ”אם תבין שלכל אדם יש דעת“ הוא אמר ”תוכל להסיט אותה לאן שתחפוץ, תוכל לעשות זאת עם מנגינה, ותוכל לעשות זאת עם מילים“. הסחות הדעת הוורבליות והמגוונות שלו היו לתפארת, בשילוב עם זריזות הידיים וכמה ניצוצות של אש שהוא הבליח הבנאדם רקד לי אשלייה חיה, לרגעים נדמה היה שהוא האיש הכי רזה בעולם, שכחתי שהוא שוקל איזה 130 קילו, רק בסוף השנה של החוג, הוא הציג בפניי את מאחורי הקלעים של המנגנון שהמציא הוא בעצמו, כל כך פשוט זה היה, וזול, עד כי הרגשתי מושפל.
הקסמים הפכו מעונג, לתשבצים, לפאזל שמתבקש לפתור, בכיתה ב‘ למדתי על מניפולציות מתומרנות יותר מאשר חשבון, ואיבדתי את התמימות. בחוג הקוסמות קיבלתי הצצה אל מאחורי הקלעים של עולם השקר המתורבת, הוא היה עולם נוצץ ומפואר בפירוטכניקה, תנועות ידיים, ניצוצות אש, משחקי מילים, שליטה מנטלית מחושבת לרמת הפסיק, ואין סוף תחבולות, זה כה צרם לי עד שאת האהבה שלי לקסמים החליפה שנאה. עד שפגשתי את פן וטלר. *** הייתי בן 9 שצפיתי בהם לראשונה בטלוויזיה, הם שינו את חיי, מדובר בצמד קוסמים קומיקאים מבריקים בעלי דמיון רב, חד וגם חכם, שמערערים את הסטטוס קוו של המציאות, של הקסמים עצמם ושל אגודת הקוסמים גם יחד, להיפך מהקולגות שלהם הם חורגים מהנוף שאנו מכירים, הם לא יספרו לך שהם קוראי מחשבות מהוללים או בעלי כוחות על שנגעה בהם יד אלוהים, להיפך, הם יספרו לך שזה טריק, אחיזת עיניים בה הם מיומנים מאוד, הם ידרשו לספרו לך את האמת, שהם משחקים באשלייה של דעת זריזות ומכניקה, ואם תסרב להאמין, הם יציגו לך אותה בפרצוף, שלב אחרי שלב, תוך כדי ביצוע הקסם עצמו, ואם אתה מספיק קשוב ושם לב, אתה תבחין איך בכל קסם קיים סיפור טוב, תעמולה יפה ושקר גדול.
הם היו אבא ואבא עבורי, מורים של חיים, שלימדוני להטיל ספק, לשאול שאלות, להבחין בעיקר אך לא חשוב מזה להתבונן בקשב רב גם בתפל, לתרגל עד כמה שניתן לא להתהפנט יותר מידי מהסיפור של המציאות המדומה, הם פיתחו בי את הכישורים להביט לצד השני מאיפה ששרביט הקסמים מצביע, ולשים לב דווקא אל הכוונה הנסתרת, אל היד שנעלמת, בדרכם הם חידדו לי את היכולת להבחין בנסתר, עד שהפך לגלוי בצורה מוחצנת, דרכם למדתי לראות בבהירות את בגדי המלך החדשים, ועד כמה הם שקופים, וכמה בולבול קטן יש לו למלך, רק שנים מאוחר יותר, למדתי גם לצעוק את זה.
אם יש תוכנית אחת טובה לימים טרופים אלה, שיכולה להיות לערך רב, זה ”FOOL US“, או בעברית ”תעבדו עלינו“, זה כבר שבע עונות שהתוכנית הזו באוויר, תוכנית קסמים מהנה שלא משאירה אותך מושפל, הפורמט פשוט, פן וטלר מציעים לקוסמים מרחבי העולם, לבצע קסם לפניהם, ועליהם מוטלת המשימה לחשוף אותו, בלי הילוך חוזר של מצלמה, בלי זכוכית מגדלת, ריכוז גדול ופאן, וניסיון, מלא ניסיון, רוב הקוסמים נופלים, מאתגר להופיע מול אנציקלופדיית הקסמים הזו שנקראת פן אנד טלר, אחת לתוכנית מישהו מצליח וזוכה להיכנס איתם לסיבוב הופעות בלאס וגאס.
עם הצפייה בתוכנית, מקוסם לקוסם מתרחש קסם נוסף, סמוי מן העין, בו המוח שלכם יבקש לשאול שאלות, להטיל ספק מדעי אם תרצו בכך, תחדלו להתהפנט ע“י הקסם, ותרצו גם אתם לראות איך הקוסם חשב את שחשב ולחשוף את דרכי הפעולה שלו, תרצו להציץ בדלת האחורית של מערכת ההפעלה, מהר מאוד מגלים שכולנו ילדים בתחפושת של מבוגרים, וכי לכל הקסמים בעולם מכנה משותף, יש משהו שהם מסתירים, מחביאים, זה אדם נוסף, זאת תיבה שהדלתות נסגרות, זאת קופסה, דפנות כפולות, חוטים בלתי נראים, זה בד שחור שיכסה, תמיד ברגע הקריטי, חושך בזמן הנכון, ואור ברגע אחר, ניצוץ חדש של הסתכלות יתפתח בקרבכם – היכולת להתגבר על הנטייה האנושית להגיב על דברים בעת התרחשותם, ובמקום זאת לעצור, להתבונן מהצד, ולהבחין בדברים הגדולים יותר שרוקמים עור וגידים מעבר לטווח הראייה המיידי.
כעת שהשנה הסתיימה, הגיע הזמן לסכם את הקסם הגדול של השנה, הקורונה, לעשות הילוך חוזר, ולצפות בו פריים ביי פריים, ובעיקר לשים לב, נשים לב לימים הראשונים של השנה, לתמונות ערוצי החדשות בעולם שבישרו לנו על הנגיף, נזכור אותן, את הוויזואל, איך נלכדנו בתמונות חיות של אנשים הולכים ברחובות סין ופתאום נופלים ככה משום מקום ומתים, הביטו החוצה, כעת, בסגר שלישי של מגפה שמשתוללת, האם הבחנתם באנשים הולכים ברחוב ונופלים? הביטו על קבינט הקורונה, שימו דגש על הבד הגדול והשחור, החיסיון הזה ל 30 שנה, הביטו על הפיצוצים בלבנון, שימו לב לניצוצות האש, למטוסים שנמכרו לאמירויות באמצע כל הקרנבל הזה, כל כך הרבה הסחות דעת נשלפו מהשרוול השנה, שימו לב לשלום עם דובאי, ומרוקו, הביטו בהילוך חוזר על כל תנועות הקוסם, ועל כל השפנים מסביב, הביטו בקשב מה מוחבא בחושך, מה מוצא לאור. והחיסון.
כל נפש תבונית תגלה שיש כאן קסם גדול.
וזאת תמונה של פן אנד טלר.
