?מי אני

תכל'ס, ברמה הטכנית אפשר לחפש בגוגל רודי סעדה בוויקיפדיה, ולגלות שאני שחקן (’קופה ראשית‘, ’הבורר‘, ’קופיקו‘ ועוד) וגם סטנדאפיסט (קאמל קומדי קלאב, סטנדאפ פקטורי) אבל למה קוראים לי רודי לא תקראו שם, ולמה אני עושה סטנדאפ - תגלו את זה פה.

 

רודי זה לא קיצור של נמרוד, ולא של רודובסקי, בזמן שהייתי עובר ברחם של אמא (אנחנו מדברים על 1980 כן?), אמא שלי צפתה במיני סדרה שקראו לה ’עשיר ועני‘, פיטר שטראוס וניק נולטי שיחקו אחים (אחד עשיר ואחד עני) פיטר שטראוס גילם דמות שקראו לה רודי (אני מקווה שהוא האח העשיר) בכל אופן אמא שלי כבר חודש תשיעי, צופה בסדרה, מתאהבת באחים (אמא???) אך בעיקר בדמות שגילם פיטר שטראוס והחליטה שלבן הרביעי שלה היא תקרא רודי, גם לה אין מושג מה השם אומר, אבל לי הוא אומר כמעט הכל.

 

למילים, ובכלל לשמות יש כוונה ומשמעות סמויה, אם אתה קורא לבן שלך על שם של דמות בטלוויזיה אל תופתע אם הוא בוחר להיות שחקן, סגרתי מעגל עם השם שלי עוד לפני שידעתי את המשמעות הזו, הייתי משתולל בבית הספר, ליצן הכיתה, אני זוכר את התעודה מכיתה א‘ ”כאן זה לא הבימה“ כתבה שם המחנכת שלי באותיות כחולות, ”לא כל העולם במה רודי“ כתבה לי מורה אחרת בכיתה ג‘, וכך מצאתי את עצמי שנים אח“כ לומד בבית ספר למשחק (יורם לוינשטיין), ומשחק בהבימה, בתיאטרון חיפה ובהפקות ילדים רבות, השם הלך לפניי כמו נקודת ציון נפשית בג'י-פי-אס של חיי.

 

מעולם לא פגשתי בעוד רודי, אבל באחד הטיולים, בצפון תאילנד בין שדות אורז למפלי מים לבנים, פגשתי זוג מטיילים, שאלתי את אחד המטיילים לשמו, והוא ענה לי בעברית בכלל רודי, הייתי בשוק, שכבנו, לא, לא שכבנו. 

מצחיק שדווקא בתאילנד אני פוגש רודי והסתבר שהוא גם גר 200 מטר לידי בגבעתיים, וגם הוא נולד ב 1980 וגם אמא שלו ראתה את הסדרה בטלוויזיה, ואז שכבנו, לא... כאילו. אני רציתי הוא לא היה בעיניין, בכל אופן שאלתי אותו ”אז מה זה רודי?“ השאלה ששאלו אותי תמיד, ולראשונה קיבלתי מענה, והוא סיפר לי שזה קיצור, קיצור של רודולף, ואז באופן קוסמי מאותו יום פגשתי לא מעט רודיים בטיולים בעולם ורודי הוא בהחלט קיצור של רודולף, אבל בשביל אימא ובשבילי ועכשיו גם בשבילכם אני רודי.

מה זה סעדה?

סעדה זה שמחה בערבית, מהשורש סעיד, עיד סעיד = חג שמח. 

אספתי את השם שלי ואת שם המשפחה שלי, ובגיל 17 מצאתי את עצמי על במת ה'קאמל קומדי קלאב', הרבה לפני שנסעתי לתאילנד, וגיליתי שאני קיצור של שם אוסטרי גרמני המקורב למפלגות נאציות, למדתי את הקומדיה.

 

על סטנדאפ אני יכול לכתוב מלא, ולדבר שעות, בעיניי זאת אומנות שהיא אמת חיה שרוקדת במילים, הריפוי בכבודה ובעצמה - צחוק זאת התרופה הטובה ביותר, צדקו החכמים.

בסטנדאפ אני מצחיק צוחק ומתרפא, ואני מאמין שגם הקהל,  אומנות האילתור היא אומנות מופלאה ושילובה עם קומדיה כמור רקחת מנת שף שמרעידה לך את נימי החיים

וכשאתה בפלואו אתה מגלה שהכל הוא אתה ואתה הוא בו והכל הוא אחד, לא יודע מה כתבתי עכשיו, סטנדאפ לרוב מלמד אותי על נוכחות על להיות ברגע, על הקשבה ובעיקר על היכולות להיות קוסם לרגע ולקחת את כל החרא שבעולם ולהפוך אותו לזהב.

הקומדיה התמירה את כאבי חיי לפנינים של הומור, את הפחדים לבדיחות, את קשיי היומיום וצירי לידה של מציאות מהונדסת, לרגעים קומיים שאני יכול להתרווח לצחוק ולהשתחרר.

צחוק הוא מעבר לתרופה עבורי, זאת דרך תקשורת, זאת נשימה, מהסערפת שגורמת  לגוף לרקוד מבפנים ולשחרר הורמונים של שמחה לחלל כולו בצחוק מתגלגל.

 

אני מרגיש תלמיד אינסופי בעולם הקומדיה, אני אוהב לראות סטנדאפ, אני באמת מאמין שבמה שאתה מציף את תודעתך הופך להיות מי שאתה, חרטתי על הנפשי לתת לקומדיה לנשוב בעורפי, שלא משנה מה, הקומדיה תהיה הדרך שבה אני אבחר לפגוש את העולם, אני באמת מעדיף דמעות של צחוק מאשר דמעות של כאב.

והנה מגיעה פרידה- והיא הופכת לבדיחה והנה מגיע שברון לב והוא מתמיר עצמו למערכון, והנה חיכוך עם שוטר, ריב עם קופאית, שיחה עם אבא, ריב עם חברה, כל אלה חומרי גלם לקומפוסט של ההומור,

ובעיני קומדיה היא אלוהים, חיים, היא הכל והכל בה, כל בדיחה שנולדת שופכת אור ובהירות על עולמי הפנימי, הרבה למדתי על עצמי רק מהבדיחות שנכתבו כך סתם ולרגע, דרכן ראיתי איפה מרוכזת תודעתי

 

מתאונה ליצירה:

ביוני 2018 עברתי תאונה קשה עם האופנוע, הייתי מורדם ומונשם, ביליתי שנה בבית חולים, משותק בפלג גוף תחתון, התבוננתי ימים רבים על סדק בתקרה, אמיתי לגמרי חברים, וזה גם היה הרגע שבו לקחתי את כל 20 שנות הסטנדאפ לקפסולה של הומור, בעוד שהרופאים קבעו שאהיה על כיסא גלגלים, שכבתי בבית החולים והבטחתי לעצמי שאחזור לסטנדאפ, עזבו את הקומדיה, תנו לי רק לעמוד, סטנד… אפ. הקומדיה האמנתי תצטרף בהמשך, הסטנדאפ היה עבורי יעד ראוי, ועם החלטה נחושה החלטתי לעמוד, הסטנדאפ ריפא אותי עוד לפני שהגיעה הקומדיה, ולאט לאט מילמטרים במסע של קילומטרים חזרתי לעלות על הבמה, עם קביים, ואח“כ קב אחד, ואז בלי קביים, אחחחחחחחח, ואז הגיעו גם הבדיחות, כל כאב בית החולים מצא פתחי מילוט דרך ההומור, את כל החרא שספגתי, את כל השיט והתסכול, והאכזבה, והבכי, והצרחות על מר גורלי, וחוסר השינה, את כל הפחדים והבהלה, התמרתי להומור, ואז מתוך הקומופוסט, נולד באורך פלא מופע הסטנדאפ ”אמיתי לגמרי“ ושם אתם יכולים לראות את התממשות הביטוי שצחוק הוא התרופה הטובה ביותר.

 

קיצר, אני דילר של הומור.

במהלך קריירת הסטנדאפ העלתי ארבעה ספיישלים ”גבירותי ורבותיי- רודי סעדה“, ”טריפ“,  ”אול אין“ והספיישל האחרון ”אמיתי לגמרי“ שצולם ותוכלו לראות אותו ביוטיוב.

אז גם אם לא עברתם תאונה, וגם אם לא עברתם פרידה קשה, ולא נשבר לכם הלב, אם צחקתם השבוע עשיתם לעצמכם טוב.

 

אז אני רודי סעדה, כאן על מנת לעקם קצת את התודעה כדי לצחוק לשחרר ולהשתחרר.

הקומדיה היא דבש.

מוזמניםלע לטעום בלוח הופעות הסטנדאפ, או להזמין אותי למופע סטנדאפ פרטי

 

שצחוק זה אחד הדברים הטובים שהביא לנו אלוהים

זה... 

ומנגו.

וגם אבטיח טוב בעונה

רודי סעדה